שמש נ' מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.7.13 בכפר סבא.

2. לטענת התובעת, נסעה ברחוב ויצמן בנתיב הימני. כ20 מטר לפני הפנייה ימינה הגיח במהירות מאחור מצד שמאל אוטובוס הנתבעת, ו"גילח" את מראת רכבה השמאלית של התובעת. לאחר התאונה צעקה התובעת לנהג האוטובוס לעצור אך הוא המשיך בנסיעה ונעצר רק לאחר הצומת הנהג הכחיש תחילה ובהמשך טען כי התובעת היא שסטתה לעבר מסלול נסיעתו.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי נהג האוטובוס נסע בנתיב השמאלי והתובע נסעה בנתיב הימני בו חונים לעיתים רכבים בניגוד לחוק. תוך כדי נסיעה נצמדה התובעת לאוטובוס אשר ניסה להימלט ככל שניתן, עד שרכב התובעת פגע באוטובוס בדופן ימין באמצע בין שתי הדלתות.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בצד ימין של הדרך מתוך כוונה לפנות ימינה בהמשך. לפתע, סטה האוטובוס לנתיב נסיעתה ופגע במראת רכבה. לאחר התאונה המשיך האוטובוס לנסוע ונעצר רק לאחר שדלקה בעקבותיו. בנוסף, טענה כי תחילה הכחיש הנהג כי ארעה פגיעה ובמשך טען כי היא האחראית לתאונה. התובע טענה כי לא היו רכבים שחנו בנתיב הימני במקום התאונה וכי נסעה כל אותה העת בנתיב הימני.

עדה מטעם התובעת, טענה שהתובעת נסעה כל העת בנתיב הימני וכי לא היו רכבים חונים שחסמו את דרכה. לפתע שמעה רעש והבחינה שהאוטובוס סטה לנתיבם ופגע במראת רכב התובעת. לאחר התאונה המשיך האוטובוס בנסיעה ונעצר רק לאחר שהתובעת רדפה אחריו עד לאחר הצומת.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי נסע בנתיב השמאלי לפתע הבחין שהתובעת שנסעה בנתיב הימני, שהיה עמוס באותה שעה בתנועה ערה ורכבים חונים, סטתה לעבר נתיב נסיעתו. הנהג טען כי צפצף אך התובעת המשיכה להתקרב עד שלבסוף פגעה עם המראה במרכז האוטובוס. הנהג טען כי עצר מייד לאחר התאונה שוחח עם התובעת ואז המשיך בנסיעה ונעצר במקום שלא יפריע לתנועה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבה נסע בנתיב הימני ולפתע סטה האוטובוס לעבר נתיב נסיעתה ופגעה במראת רכבה. שנית, עדותה נתמכה בעדותה האמינה והעקבית של העדה מטעמה שתמכה בגרסתה לאופן קרות התאונה וגם בכך שהנהג המשיך בנסיעה ולא עצר מידית לאחר קרות התאונה, וזאת בניגוד לגרסת הנהג.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה קרי, פגיעה של האוטובוס במראת הרכב, בעוד במידה וגרסת הנתבעת היתה נכונה הנזק היה נגרם בפגוש או בצד הרכב ולא רק למראה. מנגד גרסת הנהג נותרה בגדר עדות יחידה והיא אינה מהימנה בעיני.

לפיכך, סבורה אני כי היה על נהג האוטובוס להבחין באמצעות המראה ברכב שנמצא מצד ימין ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא להיצמד ולפגוע בו. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

באשר לנזק שנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתביעת רכוש עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,676 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 6.11.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, תשא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: